
הטיפ השבועי
3 צעדים לחיזוק הביטחון העצמי של הילד כשיורדים עליו
אם זה מתאים לילד ולסיטואציה, אפשר לענות בחיוך ובביטחון, בלי להיגרר לריב:
״תודה רבה למעריצים שלי, חתימות בהפסקה״
״אני רואה שיש לי קהל עוקב״
״כיף לדעת שאני מעסיק אותך״
ואם ההצקות חוזרות או גורמות לו מצוקה, כדאי לערב מבוגר שהוא סומך עליו. הילד לא צריך להתמודד עם זה לבד.
4 צעדים לתווך לילד מציאות של גירושים:
1. לא מערבים את הילדים במריבות
הילד לא אמור להיות שופט, מגשר או לבחור צד. הוא זקוק לחופש לאהוב את שני הוריו בלי להרגיש שהוא בוגד באחד מהם.
הפסיכואנליטיקאית מלאני קליין דיברה על האופן שבו הילד בונה בתוכו ייצוגים של הדמויות המשמעותיות בחייו. כשילד נחשף למאבקים מתמשכים ולמסרים סותרים מהוריו, הוא עלול להתקשות לשלב בין רגשות של אהבה, כעס ואכזבה כלפי אותו הורה, ולחוות קונפליקט נאמנויות.
החוויה הזאת עשויה להשפיע על האופן שבו הוא תופס את הוריו, נותן אמון באחרים ומתמודד עם קונפליקטים בקשרים עתידיים. לכן חשוב לא להפוך את הילד לשותף במאבק הזוגי ולא לדרוש ממנו לבחור מי מההורים
צודק.
2. מדברים בגובה העיניים
הפסיכולוג ז'אן פיאז'ה, שחקר את ההתפתחות הקוגניטיבית, הראה שילדים בגילים שונים מבינים את המציאות באופן שונה.
ילדים צעירים, במיוחד בשלב החשיבה הקדם־אופרציונלית, מתקשים לעיתים להבין את מלוא המורכבות של פרידה ועלולים לפרש אירועים דרך נקודת המבט שלהם: "אולי אבא עזב כי התנהגתי לא יפה?"
ככל שהילד מתבגר, מתפתחת יכולתו להבין סיבתיות, נקודות מבט שונות ומערכות יחסים מורכבות יותר.
לכן חשוב להתאים את ההסבר לגיל הילד וליכולת ההבנה שלו, לענות על שאלותיו ולא להעמיס עליו פרטים שאינם מותאמים לגילו.
"אמא ואבא החליטו להיפרד. זו החלטה של מבוגרים, והיא לא קשורה לשום דבר שעשית. אנחנו תמיד נהיה
ההורים שלך, ושנינו נמשיך לאהוב אותך."
3. מעניקים ביטחון רגשי וסביבתי
דונלד ויניקוט דיבר על חשיבותה של סביבה מחזיקה — סביבה יציבה, רגישה וצפויה שמאפשרת לילד להרגיש בטוח גם כשהוא חווה קושי.
לכן חשוב לשמור ככל האפשר על שגרה, להסביר היכן יגור, מתי יפגוש כל הורה ולהיות זמינים עבורו רגשית.
היינץ קוהוט, מייסד פסיכולוגיית העצמי, הדגיש את חשיבות ההיענות האמפתית של ההורים להתפתחות תחושת העצמי והערך העצמי של הילד.
כשהילד חווה פרידה, הוא עלול לפרש את השינוי כדחייה אישית או כאובדן אהבה. דווקא אז הוא זקוק להורה שרואה אותו, מקשיב לו, נותן תוקף לרגשותיו ומזכיר לו שהוא אהוב ובעל ערך, ללא קשר למה שקורה בין הוריו.
לא צריך למהר להרגיע או לבטל את הכאב שלו. לפעמים המשפט "אני מבין שאתה עצוב וכועס, וזה בסדר
להרגיש ככה" משמעותי יותר מאלף הסברים.
4. משתפים את המסגרת החינוכית
הגננת, המחנכת והיועצת צריכות לדעת שהילד עובר שינוי משמעותי. במיוחד בתקופות מעבר, כמו עלייה לכיתה א', כדאי לצמצם שינויים נוספים ככל האפשר ולאפשר לילד מעטפת תומכת וקשובה.
חשוב לזכור שילד שמתפרץ, מסתגר או מתקשה להתרכז לא בהכרח מפגין בעיית התנהגות. לעיתים זו הדרך שלו לבטא מצוקה שעדיין אין לו מילים להסביר.
והכי חשוב לזכור:
גירושים לא חייבים להפוך לטראומה. לפעמים דווקא הפרידה מאפשרת לילד לגדול בסביבה רגועה ובריאה יותר.
הילד לא חייב שההורים שלו יישארו זוג. הוא צריך לדעת שגם כשהזוגיות מסתיימת, ההורות לא מסתיימת. ❤️
5 צעדים איך להפחית את זמן המסך:
1. הגבלת זמן - ההורה קובע את המסגרת
קבעו מראש זמן מסך יומי. למשל, שעתיים עד שלוש שעות של מסכי פנאי, בהתאם לגיל הילד ולצרכיו. קחו בחשבון שכל מקרה לגופו ולא כל מספר מתאים אוטומטית לכל ילד.
אם יש התנגדות מצד הילד - תנהלו איתו על זה משא ומתן עד שתגיעו לשעה הרצויה.
השתמשו בבקרת הורים והגדירו שעות שבהן אין מסכים, במיוחד בזמן ארוחות ולפני השינה.
2. ניהול זמן - הילד מקבל את האחריות
במקום להחליט לילד מה לעשות בכל רגע, תנו לו לנהל את זמן המסך שהוקצב לו.
לדוגמה: "יש לך שעתיים היום. אתה יכול לבחור מתי להשתמש בהן, אבל כדאי לשמור חלק מהזמן למשחק אונליין עם החברים."
כך הילד מתרגל תכנון, ניהול זמנים, תעדוף, דחיית סיפוקים וקבלת החלטות. חשוב להבחין ולהסביר לו את המשמעות בין משחק חברתי לבין גלילה ברשתות.
3. חיזוקים חיוביים - לתגמל עבור הרגלים חדשים
במקום להעניש על זמן מסך, התחילו לחזק פעילויות מחוץ למסך ולתת לו מוטיבציה חיצונית.
לדוגמה:
-
קראת חמישה עמודים לפני השינה? התווספו לך עוד 10 ש"ח לקופת החיסכון.
-
יצאת לרכיבה על אופניים? צברת נקודה לפעילות משפחתית שתבחר.
-
התמדת בחוג במשך חודש? קיבלת חוויה משפחתית משותפת לבקשתך.
אפשר ליצור טבלת אתגרים שבועית, שבה הילד צובר נקודות על התנסויות חדשות.
חשוב שהתגמול לא יהפוך לכל הסיבה לפעילות. המטרה היא שהילד יגלה בהדרגה הנאה ותחושת מסוגלות גם בלי פרס. מוטיבציה חיצונית יתרה מפתחת לאורך זמן תלות.
4. יצירת אלטרנטיבות - להפוך את העולם שבחוץ למושך
ילדים לא תמיד יוותרו על המסך רק כי אמרנו להם לצאת החוצה. צריך לעזור להם למצוא משהו שהם באמת רוצים לעשות.הצעתי לייצר לילדים את "אתגר 3 החוויות": בכל שבוע הילד בוחר שלוש חוויות מחוץ למסך: אחת חברתית, אחת גופנית ואחת משפחתית. אפשר למלא את זה בנקודות שיתווספו.
בסופו של דבר אם תחשבו יצירתית יחד מחוץ לקופסה ותהפכו את הבית למקום שבו יש אתגרים ופעילויות שמייצרות מוטיבציה זה יכול לתת לילד דרייב לפעול
א) חוויה חברתית - להזמין חבר, ללכת לסרט, להיפגש בפארק
ב) חוויה גופנית - כדורגל, כדורסל, ריצה
ג) חוויה משפחתית - משחקי קופסה, בישול, סרט משפחתי
5. תוספת בזמן מסך = מציאת תוכן רלוונטי במסך
סמידה והילד מבקש הארכה בזמן מסך, תגידו לו שזה מותנה בכך שהוא יהיה לפחות מחצית מהזמן סביב תוכן אינפורמטיבי (לדוגמא : למידת שפה חדשה, יוטיוברים שמלמדים על שוק ההון, "דברים שלמדתי היום" - מספר פרקים ביוטיוב שמלמדים תכנים לימודיים)
5 צעדים איך לתווך לילד מיניות בריאה:
-
לתווך פורנו
אם הילד נחשף לפורנו, חשוב לא להגיב בכעס או בבושה. הסבירו לו שפורנו הוא תוכן מבוים שנועד לעורר ולמכור פנטזיה. פורנו לא מלמד איך נראה גוף, אהבה או יחסי מין במציאות. לעיתים הוא מציג יחסי כוח, החפצה והתנהגויות שלא מבוססות על תקשורת, כבוד והסכמה.
חשוב להסביר שלא כל מה שרואים בטיקטוק, באינסטגרם או בפורנו הוא אמיתי. והמטרה של תעשיית הפורנו הזאת היא "למכור", (לדוגמא : "תרבות הטראש" – להסביר שזה ממש כמו ריאליטי עם תוכן שלילי שמייצר יותר תגובות וככה מגיע ליותר קהל).
2. ליצור מרחב בטוח לשאלות
ילדים סקרנים ובשלב התפתחותי שכזה אין דבר יותר חשוב מלקבל את התשובות הנכונות מאיתנו, ההורים שלהם. תנו לילד את התחושה שהוא יכול לשאול אתכם הכול, גם אם זה מביך. אם הילד יחשוש משיפוט או מעונש, הוא יחפש תשובות ברשת. לא חייבים לדעת לענות מיד, אפשר גם לומר: “זו שאלה חשובה, בוא נחשוב עליה יחד”. התאימו את ההסבר לגיל ולרמת ההבנה שלו.
3. ללמד הסכמה, גבולות וכבוד
חינוך מיני הוא גם חינוך להתנהגות. הגוף שלי שייך לי והגוף של האחר שייך לו.
אנחנו נלמד שלא נוגעים, מצלמים, שולחים או מפיצים תוכן אינטימי ללא רשות. ש״לא״, היסוס או חוסר נוחות מחייבים לעצור. ולהפעיל לחץ יכול לגרום להסכמה מתוך רצון "לא לאכזב". בתוך קשר יש צורך בהסכמה, הקשבה ודאגה הדדית.
4. חינוך מיני - להתחיל מוקדם ובהתאם לגיל
לא מחכים לחשיפה לפורנו. בגיל צעיר מלמדים שמות נכונים לאיברי הגוף, פרטיות, גבולות ומגע נעים או לא נעים. בהמשך מדברים על התבגרות, משיכה, יחסים והסכמה.
5. אנחנו ההורים תמיד הכתובת (גם כשנעשתה טעות)
אחד המסרים החשובים ביותר הוא: “גם אם הסתבכת, נחשפת למשהו או עשית משהו שאתה מתחרט עליו - תבוא אליי. אני פה כדי לעזור לך ויחד נלמד ונחשוב מה עושים.”
3 צעדים שיעזרו לילד להתמודד עם הצקות ואלימות בבית הספר:
חשוב: הכלים האלה מתאימים בעיקר להקנטות ולהצקות מילוליות. במקרה של איום, אלימות פיזית או הצקה חוזרת, לא משאירים את הילד להתמודד לבד, אלא מערבים מיד מבוגר אחראי ואת בית הספר.
4 צעדים ליצירת שגרה בריאה בחופש:
1. בנו שגרת חופש
ילדים צריכים חופש, אבל מסגרת לא פחות חשובה.
החליטו עם הילדים מראש על שגרת יום יום מפרה, לדוגמה :
-
קריאת 5-10 דפים של ספר.
-
פעילות גופנית לבד או עם חברים.
-
מטלה אחת בבית (להוריד את הכלב, לסדר את החדר)
-
1-4 פעמים בשבוע ארוחות משפחתיות.
2. זמן מסך מותנה במטלות הבית
קודם אחריות - אחר כך הנאה.
הגדירו מראש שזמן המסך מגיע רק לאחר שהושלמו המטלות היומיות שהגדרנו יחד.
3. מסך לא מחליף חברים
משחק אונליין הוא לא תחליף למפגש אמיתי.
עודדו לפחות פעמיים בשבוע:
-
ספורט עם חברים.
-
מפגש בחוץ עם חברים.
-
הזמנת חברים הביתה (פיצה, סרט...)
במידה ויש התנגדות מצד הילדים, הסבירו להם את המשמעות בפגישות פרונטליות (כולל דוגמה אישית).
4. אל תוותרו על השינה
שינה חיונית להתפתחות, ללמידה ולוויסות רגשי.
מסכים לפני השינה עלולים לפגוע באיכות השינה, לעכב את הפרשת המלטונין (הורמון השינה), להקשות על ההירדמות ולגרום לעייפות וקושי בריכוז ביום שאחרי. גם בחופש כדאי לשמור על שעת שינה קבועה יחסית.
הסבירו לילד את המשמעות והציבו גבול יחד איתו מה השעה המקסימלית שהוא הולך לישון (במידה והילד מביע התנגדות – אשרו לו "צ'יטמיל" - פעם בשבוע לחרוג מהשעה שקבעתם).
(אל תשכחו את הצעד הזה לפני שאתם מתחילים לדבר עם הילד)
איך להציב גבולות ברורים בלי כעס מתוך תקשורת בריאה
כחלק מהתהליך ההתפתחותי שלהם, ילדים בודקים גבולות.
כשהם יתנגדו:
-
הסבירו מה הגבול. ("נגמר זמן המסך להיום")
-
הסבירו למה הגבול חשוב ותנו דוגמה אישית. ("אני יודעת שמסך זה כיף, אבל בסוף יש לזה השפעה על המוח שאתה לא רואה כרגע. מניסיון אגיד שכשהייתי הרבה שעות על המחשב זה גרם לי לעייפות כרונית, לקשיים תקשורתיים, לחוסר ביטחון סביבתי. אז נכון שאתה עצבני כרגע אבל בסוף אני אמא שלך והתפקיד שלי לדאוג לך.").
-
אל תיכנסו למאבק כוח.
(“אני מבינה שאתה כועס. אבל אנחנו לא מדברים בצעקות פה, אנחנו נדבר כשתירגע. והכלל נשאר.")
